ספר אורח ישרים, על אגדות חז"ל - חותמות הגאונים הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ובנו הרב כתריאל פישל טכורש. פיעטרקוב ...

ספר אורח ישרים, על אגדות חז"ל - חותמות הגאונים הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ובנו הרב כתריאל פישל טכורש. פיעטרקוב, תרס"ט [1909].

ספר אורח ישרים (שני חלקים), ביאור מאמרי חז"ל בדרך הפשט והדרוש, מאת הרב מנחם צבי טאקסין.

בדף הפורזץ ובדפי השער חותמות הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ובנו הרב כתריאל פישל טכורש.

חסר הקונטרס ארח לצדיק שנזכר בשער.

בחלק ב' עמ' 204-214: "מצבת ישראל יעקב לזכרון בני... שנקטף... בן כ"ה שנה. ח' בכסלו תרס"ח בבריסק דליטא...".

הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש (נובי-דבור, תר"כ, 1859 - תל-אביב, תש"ט, 1949): 

נולד לאביו אברהם יצחק (שו"ב בוולוצלאווק). למד בחדרים ובישיבותיהם של רבנים מפורסמים בפולין. היה שו"ב בקהלות שונות ואח"כ במשך שנים רבות ראש השוחטים בוולוצלאווק ונודע כגדול בתורה (ספריו בהלכות שחיטה וטריפות שימשו ספרי-עזר ללומדי שחיטה בפולין ובליטא) ובמעשים טובים. בתור מוהל היה מל בני עניים בחנם ואף עוזר בכספו לסידור סעודת ה"ברית", וזמנו הפנוי היה קודש יומם ולילה ללימוד תורה ולהעלאת חידושיו על הכתב. גם כדרשן נתפרסם לשבח. הצטרף לתנועה הציונית מראשיתה ופעל למענה בתעמולה ובהפצת שקלים. נתן יד לתנועת "המזרחי'' בין הראשונים בפולין והיה מפעיליה וצירה בקונגרס הציוני הי"ב. פעל למען הקרנות הלאומיות ונאם ודרש למען הציונות והמזרחי גם בערים אחרות. עמד בתוקף על הכרת החובה לפעול למען ציון ולא נרתע מהתנגדותה של חסידים שונאי הציונות, שכמה מהם אף ניסו להכריז שבגלל ציונותו פסולה להם שחיטתו. בעקב הלשנה נאסר פעם על-ידי המשטרה הרוסית ובתקופה מאוחרת יותר על-ידי המשטרה הפולנית (אז האשימוהו המלשינים החסודים ב...קומוניזם). פעל למען יסוד בי''ס עברי של המזרחי בוולוצלאווק ועמד בראש הועד שלו. בשנת תרפ"ד, בהיותו כבר סבא ל-40 נכדים, התחמק ממשרתו הנכבדה ובא לבקר בארץ בתור תייר, ורק מכאן הודיע לקהלתו ולמשפחתו על החלטתו להשאר בארץ. נתמנה מטעם המזרחי באישור הרב הראשי הגרא"י קוק זצ''ל (היה מבאי-ביתו וממכובדיו) לרב ושו"ב בכפר חטין, בעת שהמזרחי ניסה לבסס שם מושב משלו, והשפעתו הדתית היתה מורגשת גם בכפר הסמוך, במצפה. משנכשל נסיון המזרחי בהקמת המושב והמתנחלים התפזרו, עבר ר' סנדר לבני ברק ושם היה שו"ב עד שפסק ממלאכתו, בגלל זקנה מופלגת ועסק בצרכי צבור כיו"ר סניף המזרחי ויו''ר קופת-מלוה של הפועל המזרחי. כתב בעתונים "המזרחי" (וארשה), "נרותינו" (ולוצלאווק), "תורה מציון" ו"ההד" (ירושלים). ספריו: "עטרת חן" (2 ספרים, על הלכות שחיטה וטריפות הריאה), "המבחן" (על אגדות חז"ל בדרך ההגיון), "קדושת ישראל" (על הלכות המצוות התלויות בארץ), "ילקוט הצמחים" (הגדרת כל מיני הצמחים המוזכרים בספרות התלמודית), "ערכי הכינויים".

הרב כתריאל פישל טְכורְֹש (תרנ"ז, 1896 - תשל"ט, 1979):

היה רב שכונת שפירא ואחראי הכשרות בתל אביב, חבר מועצת הרבנות הראשית, ממייסדי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי והעומד בראשו. נולד בניישאווה שבפולין לאלכסנדר-סנדר גדליה טכורש שהיה למדן בתורה, חסיד וציוני. בנעוריו עבר לסלופצא ואחר כך לולוצלאווק, בה למד בישיבתו של הרב יהודה ליב קובלסקי ובגיל 17 הוסמך בה לרבנות. מגיל צעיר היה פעיל במזרחי. היה בין מייסדי צעירי מזרחי בפולין ובשנת 1921 נבחר לוועד המרכזי הזמני של הארגון. היה נוסע ברחבי פולין במטרה לעשות נפשות למזרחי. הוא הוזמן לכהן כרב בטומשוב לובלסק אבל סירב לתפקיד מכיוון שהתכוון לעלות לארץ ישראל. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל ונתמנה לרב שכונת שפירא ולאחראי על הכשרות מטעם רבנות תל אביב. בנוסף היה יו"ר ועד שכונת שפירא וחבר בוועד של השכונות העבריות ביפו. טכורש היה גם פעיל בתנועת הפועל המזרחי. בוועידה השביעית, בשנת 1935, היה מראשי סיעת אל המקור הימנית. בשנים 1937-1939 נמנה עם הוועד הראשי המצומצם של המזרחי. לקראת הוועידה השמינית נמנה עם הסיעה המרכזית והיה חבר נשיאות הוועידה. הוא היה מנהל המרכז לתרבות ואחר כך כראש המחלקה לענייני דת וכראש חבר הרבנים של הפועל המזרחי, אותו הקים בקיץ 1948, אב תש"ח. בתפקידו זה היה עורך רבעון "שבילין". משנת 1934 היה חבר במועצה המורחבת של הרבנות הראשית לישראל ובשנת 1965 נבחר לכהן במועצת הרבנות הראשית. פרסם מאמרים רבים בקובצי "התורה והמדינה" ובמות נוספות, והיה ממעצבי דרכה של הציונות הדתית בשאלות ציבוריות שעמדו על הפרק עם קום המדינה. הרב טכורש היה ציר לקונגרסים הציוניים הי"ח-כ"ב והכ"ד וסגן חבר בוועד הפועל הציוני. כשבנו הוגלה לאריתריאה עקב היותו חבר האצ"ל, הוא שימש כראש ארגון הורי העצירים. הרב טכורש היה ממחדשי הרעיון של ירחי כלה.

פיעטרקוב, תרס"ט [1909]. 

חלק א': 225 עמ'.

חלק ב': 214 עמ'.

מצב טוב. כירכה בלויה. שני שערים.