שני מכתבים נדירים מהמחנך הסופר והוגה הדעות פנחס שיפמן (בן-סירה) שלימד בישיבת לידא, אל קרובי משפחתו הרב אהרן המניק ...

שני מכתבים נדירים מהמחנך הסופר והוגה הדעות פנחס שיפמן (בן-סירה) שלימד בישיבת לידא, אל קרובי משפחתו הרב אהרן המניק ובנו הרב יעקב יצחק המניק. תרח"צ [1938].

לפנינו שני מכתבים בכת"י וחתימתו של פנחס שיפמן אל קרוביו הרב אהרן המניק ובנו הרב יעקב יצחק המניק. מכתב אחד באידיש והשני בעברית.

מכתבים מלאים באמונה ובדברי חיזוק לחינוך יהודי מאת אחד מההוגים החשובים של החינוך הציוני!

במכתבים מתעניין שיפמן בשלומם של קרוביו מספר להם על המצב בארץ ישראל ומברכם בברכות רבות ובנוסף מאחל להם שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה!

במכתב אל הרב יעקב יצחק המניק מביע שיפמן את התפעלותו מכך שצעיר כמוהו שגדל באמריקה מסוגל לכתוב מכתבים יפים בעברית - "כי הרי זה אומר שגם באמריקה יש בנים לומדי תורה, מתחנכים בישיבה, יודעי עברית ואוהבים את ארץ ישראל".

מכתבים של פנחס שיפמן הינם נדירים ביותר ולא נראו כלל במכירות פומביות.

פנחס שיפְמן (בן-סירה) (נכתב גם שיפמאן; 1873 – 1945): היה מחנך עברי והוגה דעות ציוני ברוסיה ובארץ ישראל. עד גיל 12 קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר", ואחר-כך למד בישיבות ליטא מינסק, וילנה ומיכאלישוק. לאחר מכן השתלם בהוראה וחינוך ובספרות העברית החדשה. בגיל 19 החל לעסוק בהוראה, תחילה כמלמד ב"חדר", ומשנת תרנ"ה ב"חדרים מתוקנים" בבראילוב שבפודוליה ואחר כך בבאסאווה שבפלך קייב. בקיץ תרס"ה ייסד הרב יצחק יעקב ריינס בלידא את ישיבת לידא, שנוסף על לימודי גמרא ופוסקים כללה גם לימודי עברית, היסטוריה של עם ישראל, ספרות יהודית ואף לימודי חול, ושיפמן הצטרף לסגל הישיבה כמורה ללשון, תנ"ך וספרות עברית. הוא התחבב על כך על תלמידיו, עד שכאשר הוצע לו לעבור להורות בישיבתו של חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") באודסה, התעקשו תלמידיו והרב ריינס שיישאר בלידא. בהמשך לימד בגימנסיות יהודיות בעיר וילנה. בשנת תרס"ז-1907 היה ממייסדי "אגודת המורים והמלמדים" ברוסיה. כמו כן ערך את הביטאון העברי "קול המורה", שנדפס בקייב. בשבתו בלידא פרסם את ספרו הראשון, "אכסניא של תורה", קובץ מאמרים בנושא הישיבות (תר"ע). בתרס"ב פרסם את מאמרו הראשון ב"השלוח" של אחד-העם בענייני חינוך והוראה. ובזה קיבל "סמיכה" מאת אחד-העם, ונכנס כסופר להיכל הספרות הפדגוגית. פרסם במשך כל שנות חייו יותר מארבע מאות מאמרים בחמישים עיתונים וכתבי-עת ובקבצים שונים.

הרב יעקב יצחק המניק (תרפ"ז, 1927 - תשפ"ב, 2022): נולד בלואר איסט סייד במנהטן, למד בישיבת רבינו יעקב יוסף אצל רבי זיידל אפשטיין. המשיך לישיבת רבינו יצחק אלחנן, ושם קיבל תורה בתחילה מהג"ר שמואל וואלק מפארי גידולי ישיבת טעלז, אותו ראה כרבו המובהק, ולאחר מכן ממורו ורבו הגרי"ד סולובייצ'יק שעל ידו אף הוסמך לרבנות יחד עם הגר"מ שצקס אב"ד לומזא. כמו כן היה מקורב מאד למשגיח הגה"צ רבי יעקב משה לסין שחיבבו מאד ואף מינהו להיות לו לעזר בניהול הרוחני. בשנת תש"ח עת הוקמה ישיבת בית מדרש עליון בספרינג וואלי עבר ללמוד שם בחבורה אחת עם הגרש"מ קלמנאוויץ, הג"ר גרשון זאקס, הג"ר דן אונגרישר ועוד. שם זכה לשמוע שיעורים מהג"ר ראובן גרוזובסקי והתקרב מאד לגרש"פ מנדלוביץ', ובשנים מאוחרות יותר אף הוציא קונטרס משיחותיו. לאחר נישואיו התקרב מאד לגר"י הוטנר ואף למד בכולל של ישיבת ר' חיים ברלין יחד עם הגר"ד קאהן שליט"א אב"ד גבול יעבץ. באותה העת נתבקש ע"י הגר"י הוטנר למסור שיעור במתיבתא עבור קבוצה מובחרת של נערים עילויים. בשנת תשי"ג נתבקש ע"י גדולי התורה בארה"ב להירתם לעזרת חבר הפעילים שהוקם באותם ימים, ולנסוע לא"י כדי לסייע בייסוד ישיבות לילדי העולים. לקראת לידת בנם בכורם נאלצו לחזור לארה"ב, ובשנת תשי"ד החל לכהן כרב קהילה באוק פארק הסמוכה לדטרויט, מישיגן. לאחר מכן שימש כרב בכמה קהילות בפילדלפיה, עד שבשנת תשל"ב החליט לעלות ארצה. בישראל בתחילה שימש כמנכ"ל הראשון של מוסדות נווה ירושלים. כאשר נבחר הגר"ב ז'ולטי לכהן כרבה של ירושלים הוא מינה את ר' יעקב לראש לשכתו ויחד הם הקימו את מערכת הכשרות של רבנות ירושלים מהדרין. בשנת תשל"ט נקרא לעמוד בראשות בית המדרש לרבנים באמסטרדם ושם פעל גדולות ונצורות בהכנסת מושגים ישיבתיים של לימוד בעיון, ובמינוי רבנים ומורים ת"ח ויר"ש. כעבור כמה שנים בחזרתו ארצה, הצטרף למכון רש"י השלם שע"י מכון אריאל שם ישב שנים רבות ועמל בבירור וליבון דברי רש"י על התורה.

ג' אלול, תרח"צ [1938].

[2] דף, כתובים משני הצדדים. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני, סימני קיפול, קרעים בשוליים והדבקות.