לוט 2 ספרים: טל קוגמן, המשכילים במדעים: חינוך היהודי בעת החדשה, ירושלים תשע"ד אילת שביט, אחד בשביל כולם?, ירושלים תשס"ח (האבולוציה של האלטרואיזם)
כיצד נוצרו ונשתמרו חיים חברתיים המבוססים על שיתוף פעולה? בעיה זו היא אחת הסוגיות הגדולות שהעסיקו את חוקרי האבולוציה מאז דרווין. אחד ההסברים הראשונים שהוצעו היה בררה ברמת הקבוצה: קבוצות שהפרטים החברים בהן משתפים פעולה מגדילות את סיכוייהן לשרוד כקבוצןת. הועלו גם הסברים אחרים, כמו הסבר ברמת הפרט שעל פיו בסופו של דבר יוצא הפסדו של האלטרואיסט בשכרו: הוא זוכה לעזרה מנעוריו לשעבר בעת מצוקה. או נעשה בעל סטטוס גבוה בחברה. ולכן עולים סיכוייו למצוא בת/בן זוג. הסבר נוסף הוא ההסבר ברמת גן אף שפרט העוזר למקורביו מוריד את כשירותו הישירה. הנמדדת במספר צאצאיו, הוא מעלה את שכיחותם של גנים זהים לאלה שלו באוכלוסייה. כל אחד מההסברים טוען למרכזיות אן אף לבלעדיות - לבכורה תאורטית - בשאלת האבולוציה של האלטרואיזם.
הספר הוא תרומה מקורית ורב תחומית בחקר האבולוציה של השיתופיות. הוא מאפשר דיון מחודש מנקודת ראות רעננה וביקורתית בבעיות קלסיות בביולוגיה אבולוציונית ובפילוסופיה של הביולוגיה, ומעלה שאלות מרתקות הקשורות להיסטוריה ולסוציולוגיה של הביולוגיה ולקשר המורכב שבין מדע לערכים.
מתוך ההקדמה של פרופ' ימימה בן מנחם ופרופ' חוה יבלונקה
ספרה של אילת שביט דן בהסברים השונים לשאלת האבולוציה של האלטרואיזם, ובאופין של תהליך ההכרעה בין ההסברים האלה בקרב חוקרי האבולוציה. המחברת מנסחת את אופי הבעיות והכשלים השכיחים בקרב החוקרים בתחום זה. מנסה לעמוד על שורשי הסיבות לכשלים אלו ובעקבות התובנות הללו להציע כיווני מחשבה שיאפשרו להימנע מהם בעתיד.
ספר מרתק לכל מי שבמתעניין בטבע שמאחורי האמרות הידועות על טבע האדם.
דיר אילת שביט היא מרצה במכללת תל חי ועמיתת-מחקר מטעם מלגת מרי קירי במחלקה לפילוסופיה
ובמרכז לביולוגיה של אוכלוסיות באוניברסיטת דיוויס, קליפורניה.
הספר המשכילים במדעים מתאר את צמיחתה של ספרות חדשה שעניינה מדעים, שנועדה לילדים ולנוער יהודים במרחב הגרמני מן השליש האחרון של המאה השמונה עשרה עד השליש האחרון של המאה התשע עשרה.
מאגנס
מעמדם של המדעים בתרבות היהודית מאז ימי הביניים עד העת החדשה היה שולי, ומחבריהם של ספרים בנושאים אלה התמודדו עם קשיים רבים; היה עליהם להתאים לקהלם הצעיר את הידע המדעי בענפים שונים, כגון אסטרונומיה, זואולוגיה, אופטיקה, אנטומיה, גאוגרפיה ואנתרופולוגיה, והם מצאו דרכים יצירתיות כדי להעניק לידע המדעי הזר צביון יהודי מסורתי. מערכת החינוך הגרמנית-נוצרית-פילנתרופיניסטית, שצמחה בשלושת העשורים האחרונים של המאה השמונה עשרה, הייתה להם מקור השראה וחיקוי. ומשנוצרה, שימשה ספרות זו סוכן תרבות חשוב בתהליכי המודרניזציה של החברה היהודית.
בספר מוצגים פרקים מרכזיים בהתגבשותה של ספרות הילדים העברית המשכילית, בהתפתחות ענף ספרי הלימוד היהודיים, בהשתנות היחס למדעים, בגידול בספרות מדע פופולרי בעברית, ובתמורות שחלו בתפיסות החינוך ובמבנה מערכת החינוך היהודית. בחינת הטקסטים על מדעים לילדים במהלך כמאה השנים זורה אור על שינויים שחלו בתפיסת הילדות בעולם היהודי ובתפקידיו של החינוך היהודי במרכז אירופה, ועל מאפייניה של ספרות המדע הפופולרי העברית שהתפתחה אז.
ד"ר טל קוגמן מרצה בתכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
בעטיפה: איור מתוך המקראה של מרדכי (מארקוס) קלויבער, חנוך ילדי ישראל (פראג, 1817). העותק שמור במוזאון לאמנויות יפות בפראג
כריכה רכה
עמודים 159+243
מצב טוב