בדירת מסתור, בבלגיה הנאצית, ישב תלמיד חכם ותרגם את הש"ס ליידיש, לאלו שאולי ינצלו, אך לא יהיו מספיק בעלי רקע ללמוד ...

בדירת מסתור, בבלגיה הנאצית, ישב תלמיד חכם ותרגם את הש"ס ליידיש, לאלו שאולי ינצלו, אך לא יהיו מספיק בעלי רקע ללמוד בארמית בלבד – הסיפור המופלא של גבורה יהודית מיוחדת במינה – לקרוא ולא להאמין – נדיר!

הגרמנים נכנסו לבלגיה ב-1940. היהודים סבלו רבות תחת העול הנאצי אך השילוחים למחנות החלו רק ב-1942. יותר מ-40% מיהודי בלגיה נרצחו בשואה אך רבים אחרים הצליחו להסתתר מפני הנאצים ושרדו את המלחמה.

תושב בריסל העסקן הציבורי היהודי נתנאל לבקוביץ' סייע רבות ליהודי בריסל והצליח להשיג עבור חלקם גם דרכונים מזויפים. הוא חלם להוציא לאור תרגום של התלמוד הבבלי ליידיש לתועלת אותם תלמידים שהתקשו בלימוד בשפה הארמית. גם בזמן הכיבוש הנאצי והגזירות כנגד היהודים, לא שכח את חלומו. הוא חשש שרוב היהודים יכחדו ולמעטים שישרדו תסייע רבות גרסה קלה יותר של הגמרא. הוא חיפש מתרגם מתאים ומשכיל שיוכל לקבל על עצמו את העבודה החשובה.

לבקוביץ' שמע על יהודי בשם הרב שמואל היבנר שמסתתר עם אשתו בבית של ספר בלגי מפחד שיישלח למחנות כמו רבים משכניו. הרב היבנר היה תלמיד חכם שנולד בגליציה ולמד באוניברסיטת ברלין ווינה. שם כתב דוקטורט בפילוסופיה. הוא גם הוסמך לרבנות ולמד בבית המדרש לרבנים בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון היגר תחילה לאוסטריה ולאחר מכן לבלגיה. הוא התיישב בבריסל ובה עסק בחינוך והוראה.

לבקוביץ' השתכנע שהרב היבנר הוא האיש המתאים לפרויקט תרגום התלמוד. השניים נפגשו בסתר. במהלך פגישתם הציע מר לבקוביץ' לכלכל ולתמוך ברב היבנר תמורת העבודה. לאחר כשבוע הראה הרב היבנר ללבקוביץ' את הטיוטה ראשונה והמשיך במלאכה. מדי שבוע השניים נפגשו כדי לאמוד את קצב התקדמות התרגום. הרב היבנר התחיל בתרגום מסכת ברכות ומשסיים אותה דילג לבבא קמא ובבא מציעא שכן אלו הם מהמסכתות היותר נלמדות. הוא אף ניקד את הטקסט הארמי המקורי כדי להקל על הלומד.

בזמן שיהודי בריסל נשלחו בהמוניהם לאושוויץ, ישב לו הרב היבנר במחבוא ותירגם את הש"ס ליידיש.

בעלות הברית שיחררו את בלגיה בסתיו 1944. הרב היבנר יוצא ממחבואו כשבידו מסכת ברכות, בבא מציעא ומחצית בבא קמא. מר לבקוביץ' שעסק בהקמה מחדש של הקהילה היהודית, האיץ ברב להמשיך בעבודתו. כתוצאה מהתעקשותו של לבקוביץ' ועבודתו המאומצת של הרב היבנר, תורגמו גם מסכתות שבת ובבא בתרא ליידיש.

הרב היבנר עזב את בלגיה לאחר המלחמה וקבע את מושבו החדש בארה"ב. מר לבקוביץ' החליט להוציא לאור את התרגומים ושולח אותם להדפסה בפאריס. בשנת 1952 יוצא לאור מסכת בבא קמא עם תרגום ליידיש מאת הרב שמואל היבנר ובשנות ה-60 גם מסכתות ברכות ובבא מציעא.

גם מר לבקוביץ' לא נשאר בבלגיה. הוא עלה לישראל והקים את ביתו בתל אביב. לתל אביב הביא לבקוביץ' כרכים של התלמוד המתורגם. את הכרכים האלה העניק לדמויות מוכרות עם הקדשות המסבירות את הפרויקט שהתבצע בעיצומה של המלחמה ומתחת לאפם של הנאצים.

בספרייה הלאומית נמצאים מספר כרכים של הספרים וביניהם גם עותק של מסכת בבא קמא שהקדיש לבקוביץ' לנשיא המדינה יצחק בן צבי. בהקדשה הוא כותב:

"למעלת כבוד נשיא ישראל מר יצחק בן צבי. זכות גדולה לי להגיש לכבודו פרי יזמתי ומאמצי במשך שנות מלחמת העולם בעת שכוחות האפלה הנאצים בקשו להכחיד את עמנו ואת תורתו. תפילה אני כי יהיה ביצירה זו להגדיל תורה בתפוצות ולהאדיר. נתנאל לבקוביץ', בריסל. י"ט אייר תשי"ח".

"מי פילל אז בעליית הגג החשוכה", סיפר לימים לבקוביץ', "כי יבוא יום בו נוכל להראות בירושלים בירת ישראל את ראשית עבודתנו? אכן יש שכר לעמלנו!".
מצב טוב מאוד

מסכת בבא קמא – בריסל תשי"ב – שואה

מסכת בבא קמא עם ניקוד ותרגום ליידיש – ע"י הרב שמואל היבנער – המו"ל הרב נתנאל לעווקאוויטש.

בהקדמתו לספר מספר המו"ל על נתיבות חיבור הספר – בתקופת המלחמה לאחר שהיה ברור כי הגרמנים זוממים להרוס ולכלות רח"ל את עולם היהודי – בעקבות כך התעורר המו"ל לתרגם התלמוד כדי ללשמור ידיעת התלמוד אצל שרידי העם.

בריסל תשי"ב