16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem, Israel
The auction has ended
|
LOT 391:
זלמן רוזנטל (ראזנטאהל) מחלוצי סופרי הילדים היהודים, גיבור הרוח והיהדות וחובב ציון ששילם בגלות נוראה על כך - תצלום ...
more...
|
|
|
|
Sold for: $20 (₪75)
₪75
Start price:
$
20
Estimated price :
$50 - $80
Buyer's Premium: 20%
VAT: 18%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
זלמן רוזנטל (ראזנטאהל) מחלוצי סופרי הילדים היהודים, גיבור הרוח והיהדות וחובב ציון ששילם בגלות נוראה על כך - תצלום מקורי עם הקדשה בכתב ידו לסופר ואיש הרוח י. ח. רבינצקי , שעודדו להוציא את סיפורו הראשון! – כפי הנראה יחיד בעולם! נדיר ביותר!
פריט נהדר לחובבי ציון, לחובבי ספרות הילדים, וחובבי גיבורי הרוח של האומה
בימים אלו מלאו בדיוק 60 שנה לפטירתו. הפריט שלפנינו יהא זיכרון יחיד ומיוחד לזכרו הברוך וחקוק בתולדות ימי האומה
זלמן רוזנטל נולד בטֶלֶנֶשט, ביסרביה (כיום, מולדובה) ב-1892, בן אחיו של ר' אליעזר דוד רוזנטל שעודדו בנסיונותיו הספרותיים הראשונים ביידיש. בגיל 18 המשיך את לימודיו באודיסה, שם פירסם את יצירותיו הראשונות , תחילה ביידיש ואחר-כך גם בעברית. בתום מלחמת העולם הראשונה עבר לקישינוב, שם נרתם לפעילות ציונית בתנועת "צעירי-ציון - פועלי ציון". בשנים 1923־1938 היה מעורכי העיתון היומי ביידיש "אונזער צייט" והמוסף הדו-שבועי שלו לילדים "פאַרן אידישען קינד" (1925־1928), כן ערך בקישינוב את הירחון העברי לילדים "אשכולות" (1927), שהצטיין בתכנו העשיר ובצורתו המרהיבה, ויחד עם יעקב קוטשר את המאסף הספרותי "פרודות" (1934). רוזנטל ביקר פעמיים בארץ-ישראל (1924 ו-1938).
רוב שנותיו טיפח רוזנטל את ספרות-הילדים העברית והיידית, כאשר הבכורה עוברת בהדרגה מן היידיש אל העברית. הוא פירסם שירים, סיפורים ואגדות, הספוגים חיבה למסורת ישראל ולכל שנברא בצלם.
את הסיפור הראשון פרסם בהמלצתו של יהושע חנא רבניצקי בכתב העת היידי "אונדזער לעבן" של מרדכי ספקטור. את התצלום שלפנינו נתן בהוקרה לרבינצקי עם הקדשה לבבית בכתב ידו
סטאלין "לא אהב" יהודים וביותר יהודים שמקימים לתחיה את התרבות היהודית, וביותר שהם גם פעילים למען ציון. לאחר סיפוח בסרביה לברית המועצות הוא נעצר ב-12 ביולי 1940 ונשפט ב-18 בינואר 1941 לארבע עשרה שנים בגולאג בארכנגלסק בגלל פעילות ציונית. אשתו ושתי בנותיו גורשו מהעיר.
הסבל היה נוראי.
הוא שוחרר ב-1954 וחזר לקישינב. לאחר שחרורו עבד בבית חרושת לטקסטיל. חמש שנים מאוחר יותר הוא נפטר ונקבר בבית הקברות היהודי של העיר.
שמו טוהר בהחלטת הפרקליטות של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית ב-5 ביוני 1989.
בימים אלו מלאו בדיוק 60 שנה לפטירתו, בי"א באדר תשי"ט. הפריט שלפנינו יהא זיכרון יחיד ומיוחד לזכרו הברוך וחקוק בתולדות ימי האומה לעד.
מצב: טוב מאוד
