16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem, Israel
The auction has ended
|
LOT 451:
טוביה פרידמן, ניצול וגיבור השואה וצייד הנאצים – 15 שנים רדפתי אחרי אייכמן, תשכ"א – הקדשה בכתב ידו!
more...
|
|
|
Sold for: $10 (₪37)
₪37
Start price:
$
10
Estimated price :
$50 - $80
Buyer's Premium: 20%
VAT: 18%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
טוביה פרידמן, ניצול וגיבור השואה וצייד הנאצים – 15 שנים רדפתי אחרי אייכמן, תשכ"א – הקדשה בכתב ידו!
טוביה פרידמן נולד ליעקב ושרה פרידמן, במשפחה מסורתית ומבוססת בעיר ראדום שבפולין. אביו, יעקב פרידמן, היה בעל בית דפוס בעיר ואמו הייתה בעלת מתפרה. הצבא הגרמני כבש את ראדום ב-8 בספטמבר 1939 והחרים את כל בתי הדפוס היהודיים בעיר ובהם גם את זה של משפחת פרידמן. באוגוסט 1940 נשלח פרידמן עם עוד כ-1,000 יהודים למחנה עבודה בצ'שאנוב שם עסק בחפירת שוחות נגד טנקים באזור הגבול הגרמני-סובייטי. לאחר כמה שבועות התנדב לעבודה בלובלין ועם הגיעו לעיר הצליח לברוח מן המחנה בו הוחזק ולחזור לראדום. הוא ומשפחתו הועברו לגטו ראדום עם הקמתו באביב 1941. זמן קצר לאחר מכן נפטר אביו מתת-תזונה.
באוגוסט 1942 נערכה אקציה בגטו ולמרות שאמו ואחותו הצעירה הועסקו כתופרות, נשלחו שתיהן לטרבלינקה. אחותו הגדולה פגשה אותן בתחנת הרכבת והספיקה להפרד מהן. במהלך האקציה נעלם אחיו הצעיר, שהיה כבן 14. פרידמן ואחותו הגדולה הועברו למחנה העבודה ברחוב שווארליקובסקה משם היה יוצא לעבודות כפייה במרכז רפואי צבאי גרמני.
באוקטובר 1943 הועברו פרידמן ואחותו למחנה ברחוב שקולנה (Szkolna). במחנה זה החליט לנסות ולברוח והצטרף לעוד ארבעה שהחלו בחפירת מנהרה. לאחר מספר שבועות נזנח רעיון המנהרה לאחר שבדק את האפשרות לברוח דרך תעלת ביוב ומצאה כממשית. ביוני 1944, כאשר נראה היה שהגרמנים עומדים לפנות את המחנה הצליחו פרידמן ועוד שניים מיושביו לברוח דרך תעלת הביוב. השלושה הסתתרו בבית הקברות היהודי במשך כמה שבועות וניזונו בהתחלה מלחם שקנו בכפר ואחר כך מתפוחי אדמה שגנבו משדה. הם ניסו פעמיים לעבור לצד הרוסי של החזית אולם נתפסו על ידי הגרמנים, הם התחזו לאיכרים פולנים שטעו בדרכם ושוחררו. בשלב מסוים אף פגשו פרטיזן פולני שהזהירם מלהצטרף לפרטיזנים הפולנים מכיוון שאלה ברובם שנאו יהודים. בנובמבר 1944 ניסה פרידמן לחצות את החזית לבדו ונתפס על ידי הגרמנים, שחשדו בו שהוא פרטיזן ורצו להוציאו להורג ביום המחרת. באותו לילה הוחזק בבונקר, אולם משהבחין פרידמן שהחייל השומר עליו נרדם, ניצל את הרגע, הרג אותו, לקח את נשקו וברח.
בינואר 1945, בעקבות כיבוש ראדום על ידי הצבא הרוסי, הגיע לעיר קצין משטרה מלובלין וארגן את הקמתה מחדש של המשטרה המקומית. פרידמן רצה לרדוף את הנאצים ולנקום בכך את מותם של בני משפחתו לכן הוא יצא ממקום המסתור שלו והחליט להצטרף למשטרה הפולנית בזהות חדשה (לא-יהודית) - טאדק ישינסקי.
בחודש מרץ 1945 נשלח פרידמן ממשטרת ראדום לעיר דנציג, שזה עתה נכבשה על ידי הצבא האדום, לשמש כקצין חקירות בדרגת לויטנאנט במשרד הביטחון הפולני. במסגרת תפקידו הוא עצר כמה מאות גרמנים נאצים, חקר אותם והביא להעמדתם לדין. במסגרת עבודתו זו למד רבות על הדרכים והשיטות איך לאתר פושעי מלחמה וכיצד יש לתחקרם. בקיץ 1945 קיבל הודעה שאחותו בלה שרדה את המחנות ושבה לראדום. הוא לקח אותה אליו לדנציג.
פרידמן חש שכיהודי אין לו עתיד בפולין, כי האנטישמיות בקרב הפולנים הייתה רבה והרשויות ניסו להתעלם מכך. לכן הוא החליט במרץ 1946 לעזוב את תפקידו, את חברתו הלא-יהודיה, שהכיר בדנציג, ואת פולין ולעלות לארץ. הוא התפטר, עזב את דנציג וחבר לקבוצת יהודים שיצאה מפולין, באופן בלתי-חוקי, עברה דרך צ'כיה והגיעה לווינה. הקבוצה נסתייעה בארגון "הבריחה".
מווינה רצה פרידמן לצאת לארץ ישראל, אולם שם פגש באשר בן נתן (פרידמן הכיר אותו רק בכינויו "ארתור"), ראש ארגון "הבריחה" באוסטריה ונציג המוסד לעליה ב' שפעל להעלאת שארית הפליטה לארץ. בן נתן הציע לפרידמן לגבש צוות ולקחת על עצמו את איסוף המידע על פושעי מלחמה נאצים ואת איתורם ופרידמן הסכים. גולת הכותרת של פעילות זו הייתה איתורו ולכידתו של אדולף אייכמן.
פושע המלחמה הראשון שאיתר פרידמן באוסטריה היה איש האס אס, אונטרשארפיהרר קונראד בוכמאייר (Konrad Buchmayer), שהתעלל והכה ביהודים רבים בראדום. בעקבות מידע שקיבל הוא הצליח לאתרו במחנה שבויים אמריקאי בקרבת זלצבורג. בוכמאייר נשפט בווינה ונדון ל-12 שנות מאסר. לאחר מכן איתר קצין אס אס נוסף בשם ריכרד שייגל, שהעביר אלפי יהודים מגטו ראדום למחנה ההשמדה בטרבלינקה. שייגל נעצר בשנית (בפעם הראשונה בה נעצר, הוא שוחרר מחוסר הוכחות), הועמד לדין באוסטריה ובהסתמך על עדותו של פרידמן הורשע. שייגל מת בבית הסוהר בווינה.
מאז המשיך למצוא ולהעמיד לדין עוד פושעים נאציים רבים.
בין פושעי המלחמה הבכירים שאיתר היה ראש האס אס ומפקד המשטרה בראדום, (בדרגת בריגדפיהרר וגנרל מאיור) הרברט בטכר (Herbert Böttcher) וסגנו אוברשטורמבאנפיהרר וילהלם בלום (Wilhelm Blum) שהיו אחראים לשילוחם של כ-300,000 [!!!] יהודים לטרבלינקה, בהם בני עירו ובני משפחתו של פרידמן.
וינה.
סיועו בעניין אייכמן
ביוזמתו הוא החל לפרסם מודעות בעיתונים זרים בהם הוצע פרס כספי של 10,000 דולר למוסרי מידע על מקום המצאו של אייכמן. בעקבות כך הוצף פרידמן במבול של מכתבים ממדינות רבות. אחד המכתבים שהגיע באוקטובר 1959 ונראה כאמין טען שאייכמן התגורר בקרבת בואנוס איירס שבארגנטינה. כותב המכתב היה לותר הרמן (Lothar Herrmann), ארגנטינאי ממוצא גרמני (חצי יהודי) שנרדף על ידי הנאצים ונמלט לארגנטינה עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. פרידמן פנה למוסד וענה בכתב להרמן שסוכן המוסד ייצור עמו קשר. בסוף מרץ 1960 כתב הרמן לפרידמן שאכן זכה לביקור של סוכן המוסד בסוף השנה הקודמת והעביר לו פרטים מדויקים על מקום מגוריו של אייכמן. מכתב נוסף מהרמן הגיע בסוף אפריל ובו נאמר שסוכן המוסד עדיין מחכה לתגובת הממונים עליו. ב-23 במאי הכריז בן-גוריון מעל בימת הכנסת שאייכמן נתפס והובא לישראל. יומיים לאחר מכן מסר פרידמן למשטרת ישראל תיק שהכיל 400 עמודים של חומר על אייכמן. על איסוף חומר זה שקד פרידמן במשך קרוב ל-15 שנה.
הספר שלפנינו
בשנת 1961 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי "הצייד". הספר תורגם לחמש שפות ויצא בכמה מהדורות.
לפנינו המהדורה הראשונה בעברית עם הקדשת המחבר בכתב ידו
מצב: טוב
