Large collection of Hasidic books, letters from the greats of the generation, Satmar, Chabad, Rivnitz, manuscripts
The personal Kabbalistic Siddur of the Holy Rabbi, Rabbi Naftali Hirtzka of Ratzpert - rare and historic!
Historic Purim plate Dated Damascus 1654
Invitation letter from the Rabbi Yitzchak of Bohosh - for the marriage of his eldest son
The longest letter ever in sales! An entire 4-page basic letter in his holy handwriting and signed by the Rebbe The Rayatz
Holy of Holies! A copy of the miraculous Tzaddik from Rivnitz - a book that belonged to His Rabbi the Tzaddik of Shtefinesht!
Discovery! Signature of the Kabbalistic Gaon Rabbi Yehuda Diwan - Rabbi of his nephew Rabbi Amram Ben Diwan
|
LOT 151:
עותק האדמו"ר רבי פנחס מבארשא ובנו רבי יצחק מאיר מסיגעט -שו"ת לרבי יעקב קשטרו – מהריק"ש. מהדורה ראשונה. הסכמת ...
more...
|
|
|
Sold for: $320
Price including buyer’s premium:
$
390.40
Start price:
$
200
Buyer's Premium: 22%
|
עותק האדמו"ר רבי פנחס מבארשא ובנו רבי יצחק מאיר מסיגעט -שו"ת לרבי יעקב קשטרו – מהריק"ש. מהדורה ראשונה. הסכמת החיד"א. המחבר מגדולי דורו התאכסן בבית מרן הבית יוסף.
ספר אהלי יעקב, שאלות ותשובות בד' חלקי שולחן ערוך. מאת רבי יעקב קאשטרו - מהריק"ש תקמ"ג ליוורנו.
רבי יעקב קאשטרו [רפ"ה-ש"ע], מרבניה הנודעים של מצרים ועמד בראשות הישיבה שם, תלמיד הרדב"ז והרלב"ח, מגדולי האחרונים בדורו של מרן ה'בית יוסף'. בשנת ש"ל [1570] התאכסן בכבוד גדול בביתו של מרן רבינו יוסף קארו בצפת. החיד"א כותב עליו: "ופשטו הוראותיו בכל גבול מצרים".
קצת קרעים משוקמים בסוף הספר
חותמת האדמו"ר הרה"ק רבי פנחס האגער מבארשא בן הרה"ק רבי ברוך מויזניץ
חותמת מבנו רבי יצחק מאיר מסיגעט
רבנו רבי פנחס נולד בעיר וויזניצא בשנת תרכ"ט, לאביו הרה"ק רבי ברוך מוויזניץ זי"ע בעל "אמרי ברוך". הוא נקרא ע"ש זקנו הרה"ק רבי פנחס שפירא מקאריץ זי"ע. התחנך על ברכי זקנו הרה"ק רבי מנחם מענדיל מויזניץ זי"ע בעל "צמח צדיק", והצטיין בתורה ובעבודה, מתוך שקידה עצומה.
בגיל צעיר נלקח כחתן ע"י דודו הרה"ק רבי שמואל רוקח זצ"ל אבד"ק סקאהל, בן הרה"ק רבי יהושע מבעלזא וחתן ה"צמח צדיק" מויזניץ.
עם הסתלקות אביו ה"אמרי ברוך" בשנת תרנ"ג, נתקבל רבנו לרב העיר בארשא שבמארמורש, ומאז גם החל להנהיג עדה, בהמלצת זקנו הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע ששיבחו מאוד.
חסידי קאסוב-ויזניץ שהתגוררו בבארשא ובכל רחבי האיזור, הסתופפו בצילו, ובנו עבורו בנין מיוחד ובית-מדרש לתורה ולתפילה, שמשם הפיץ תורה וחסידות, עד שהיתה בארשא למרכז חסידי גדול ולמגדל-אור לכל האיזור.
עבודת קדשו היתה באופן נשגב ומרומם. תפילותיו היו בוקעות שחקים נעימות לשומעיהם ומעוררות מאוד את הלבבות. מיוחד ביותר היה שולחנו הטהור בערב יום הכיפורים, שהיה ידוע בין החסידים כמעמד הנשגב ביותר בכל ימי השנה. במעמד נורא הוד זה, היתה צורתו הק' דומה לאש להבה מאימת יום הדין הקרב ובא, אכילתו היתה רק לצאת ידי חובה, ואת ה'דברי תורה' היה אומר בהתרגשות ובבכיות עצומות, שהביאו אף את הקהל הגדול שנכח שם להרהורי תשובה בדמעות שליש.
ביום י"ב באדר תש"א, עלתה נשמתו של הרה"ק מבארשא בסערה השמימה, ותהי מנוחתו כבוד בבית החיים בסיגעט, שם התגורר בשנותיו האחרונות. בשנת תשכ"ו הועלה ארונו לארץ ישראל, בהוראת בן אחיו הרה"ק רבי חיים מאיר מויזניץ, בעל ה"אמרי חיים", והוא נטמן באוהל צדיקי בית ויזניץ בבני ברק.
בנו רבי יצחק מאיר מסיגעט נהרג בשואה כ"ה אייר תש"ג, מילא את מקום אביו בסיגעט יחד עם אחיו
