ספר אור זרוע לצדיק, מאת האדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין. מהדורה ראשונה שנדפסה בעיר לובלין, בה חי ופעל האדמו"ר ועל שמה נקרא לדורות עולם. לובלין, תרפ"ט [1929].

הספר כולל עניינים חמשה: א> ענין גלות מצרים. ב> אל"ף ובי"ת רבתי וזעירא ... ג> שימושי אותיות א"ב. ד> מאמר על מהות לשון קודש. ה> חידושים על איזה הלכות מהרמב"ם וחדושים והערות בדרך קצרה על הרי"ף ומהרדכי ונו"כ ממס' ברכות ושבת.

נדגיש כי קיימת מהדורה מאוחרת שנדפסה בארץ ישראל - דפוס צילום של הוצאת לובלין, תרפ"ט, כולל השער המקורי. לפנינו המהדורה המקורית שנדפסה בלובלין.

הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין - [תקפ"ג - תר"ס], היה אדמו"ר ייחודי בהיסטוריה החסידית. הוא נולד למשפחת 'מתנגדים' רבנית חשובה. הוא גדל כמתנגד, למד בישיבה בלובלין ונתפרסם בכישרונו ובהתנהגותו ונודע בכינויו ה"עילוי מקריניק", (תשובה אליו נתפרסמה בספרו של הפוסק רבי יוסף שאול נתנזון מחבר ספר "שואל ומשיב"). כדרכם של מתנגדים הוא היה מקפיד מאוד על קלה כבחמורה - 'פרומער' ובעקבות מקרה מסוים הוא סבר שעליו לגרש את אשתו, אך היא סירבה לקבל גט בטענה שהיא חפה מפשע. עקב כך החל רבי צדוק לאסוף חתימות לצורך היתר מאה רבנים כדי לישא אשה שנייה. במסעותיו אלו התוודע לגדולי החסידות והפך לחסידו של הרבי מאיזביצא (בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי אהרן מצ'רנוביל. כאשר שמע הרבי מצ'רנוביל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, אך הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. אולם רבי צדוק התעקש וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים, ואכן לא היו לו ילדים עד יום מותו. ייתכן שספר "פוקד עקרים" שכתב רומז לנסיונותיו לפעול לביטול הגזירה). רבי צדוק נישא בלובלין בשנית לחנה דבורה פרידנטל ולאחר פטירתה נישא בשלישית לרבנית משפרוב (בתו של רבי פנחס משטקשין ונכדת רבי משה מלעלוב). לאחר פטירת האדמו"ר רבי לייבל'ה אייגר מלובלין, מונה רבי צדוק הכהן כאדמו"ר מלובלין ונחשב לאחד מגדולי האדמו"רים בדורו. ספריו מאופיינים בלמדנות הליטאית בתוספת החריפות הקוצקאית מבית מדרשה של איזביצא והם נלמדים רבות על ידי מתנגדים כחסידים.

מפרט: נו דף, 22 ס"מ.

מצב; טוב. בשער, קרעים קלים ללא חיסרון. כמה דפים מנותקים. כריכה מנותקת חלקית.