חמדת ימים: כתב יד קבלי מאת המקובל האלוקי הרש"ש - רבי שלום שבזי זיע"א.

חמדת ימים: כתב יד קבלי מאת המקובל האלוקי הרש"ש - רבי שלום שבזי זיע"א.

"וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר: פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת"

זיווגים! מלכות! רפואה! שני עמודים סגוליים בענייני קבלה, בכתב יד קודשו של הרש"ש הראשון, המקובל האלוקי רבי שלום שבזי, גדול משוררי תימן ושעל פי המסורת התימנית היה זוכה מדי ערב שבת לקפיצת הדרך מתימן לארץ ישראל. מהדורה ראשונה שלא נדפסה. תימן, שנת ה'ת' [1640] לערך.

כתב היד שלפנינו הינו מתוך ספרו הנודע של הרש"ש על התורה 'חמדת ימים', ולמרות שכתב היד ערוך בעיצוב טיפוגרפי מושלם ומוכן לדפוס, כולל הביאור 'ת"ט' [תוספת טעם] בצדי העמודים, מופיעים בו קטעים שלא נדפסו בספר. כנראה שלפנינו דף נדיר מתוך ה'מהדורא קמא' לספרו חמדת ימים, שלא נדפסה מעולם. אותה סיים הרש"ש לכתוב בשנת ה'ת"ו [1646] ושהייתה ידועה עד היום רק על פי המסורת! (הנוסח שנדפס בסופו של דבר הינו מתוך ה'מהדורא בתרא' של כתב היד אותה כתב הרש"ש בשנים מאוחרות יותר; ראה 'קובץ מאמרים' במלאת 350 שנה להולדתו, בהוצאת הועד הכללי לקהילת התימנים, ירושלים תשל"ב, עמ' י'). 

מלבד ערכו ההיסטורי (והכלכלי) של כתב היד ככתב יד קדשו של גדול משוררי ומקובלי תימן, הרי שגם ערכו הסגולי רב לאין שיעור. כידוע כתבי ידם של גדולי הדורות מכל העדות החוגים שימשו ועדיין משמשים בכל תפוצות ישראל כקמיע בדוק ומנוסה לשמירה ולהצלחה. מה גם כתב היד שלפנינו העוסק בשלושת המשאלות החשובות ביותר עלי אדמות. כל העמוד הראשון עוסק כולו בענייני זיווגים ונישואין, ומוזכרות בו פעמים רבות המילים "אשה", "נשים", "אשת נעורים" וכו', העמוד השני עוסק בענייני שררה ומלכות ובענייני רפואה, כולל פסוקי הרפואה: "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי" ו"וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת" בעצם כתב יד קדשו של אחד משני הענקים שהצמיחה גולת תימן מיום גלותם מעל אדמת ארץ הקודש. אגב, שמם של שני הענקים היחידים שהצמיחה גלות תימן, זהה - שניהם מכונים "הרש"ש": המקובל ר'בי ש'לום ש'בזי שכתב ידו מופיע לפנינו והמקובל שפעל כמאה שנים אחריו ר'בי ש'לום ש'רעבי, והוא פלאי!

המקובל האלוקי רבינו שלום שבזי - הרש"ש [שע"ט-תנ"ה], מכונה בפי יהודי תימן "אבא שָׁלֵם שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר ועסק בקבלה מעשית. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. הרש"ש חיבר ספרים רבים בהלכה, אגדה וקבלה. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית. קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.

מפרט: [2] עמ', 21X15 ס"מ. נייר עבה ואיכותי.

מצב; טוב-טוב מאוד. מעט נקבי עש, בעיקר בשוליים הלבנים.