אין ערוך לשוויו! השולחן ערוך של מאור העולם רבינו החיד"א.

אין ערוך לשוויו! השולחן ערוך של מאור העולם רבינו החיד"א.

שולחן ערוך - מהדורת דרכים. אמשטרדם, נח"ת [1698], העותק האישי של המאור הגדול שהפציע ממזרח רבינו יוסף חיים דוד אזולאי - החיד"א זיע"א. בראש השער מתנוססת חתימת קדשו המצוירת (ראה אישור מצורף). 

במהדורת הדרכים של שולחן ערוך המקודש שלפנינו הגה וודאי החיד"א במסעותיו המפורסמים בכל רחבי העולם במשך כ-25 שנה, בהם נפגש עם כל גדולי העולם וביניהם ענקי החסידות כמופיע בהרחבה בשם הגדולים שלו. מתוך עותק זה הגה בתורה לפני ה'אור החיים' בישיבתו שבירושלים בה למד, ומתוך עותק זה חיבר את חיבוריו ההלכתיים 'ברכי יוסף' ועוד.

רבינו החיד"א הקדוש - רבי חיים יוסף דוד אזולאי [תפ"ד-תקס"ו], מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם". מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי. בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון, מסע שנמשך כחמש שנים בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו. בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה, בשנת תקל"ח השתקע בליוורנו שבאיטליה, בה כיהן ברבנות והוציא את רוב ספריו.

החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות. הוא כתב למעלה מ-80 חיבורים בכל מקצועות התורה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים".

בין ספריו מתבלט חיבורו הגדול "ברכי יוסף" - פירוש וחידושים לשולחן ערוך, שהתפרסם ביותר ונודע בהשפעתו הרבה בתחום פסיקת ההלכה. את הספר התחיל לחבר בחברון אך הוסיף וכתב אותו גם בימי נדודיו. בראשית שליחותו השניה, כשהגיע לליוורנו, בשנת תקל"ד, העלה אותו על מזבח הדפוס. הספר התפשט בכל תפוצות ישראל וכבר בחיי החיד"א נעשו ממנו קיצורים, האחד הוא ספר "משפט כתוב" לרבי אברהם ב"ר ישראל פינסו, והשני ספר "קמח סולת" לרבי יהודה ב"ר משה עלי (שני הספרים נדפסו בשאלוניקי, בשנת תקנ"ח).

החיד"א היה בעל קשרים קרובים עם גדולי החסידות ובשם הגדולים וא מספר בהתפעמות על פגישותיו עמהם. גדולי החסידות אף הם השיבו לו אהבה כאהבתו, הרבי ר' אלימלך מליעזנסק אמר עליו ש"בעת שגברה הסטרא אחרא ורמ"ד (משה מנדלסון) בא לעולם, זה לעומת זה שלחו לעולם את מרן הגה"ק החיד"א". עוד אמר: "שם באיטליא יש צדיק אחד גדול אשר ע"י חיבוריו הטהורים מבטל כל ספרי מינות ומי יתן והי' לבבם של ישראל לשקוד על דלתי ספרי החיד"א לא יזיזו אותם כלום מאמונתם".

מפרט: [1], ב - שב, [1] דף. 16 ס"מ.

מצב; בינוני. דפים מנותקים, נקבי עש, בפינות הספר חסרון חלקם עם השלמת הטקסט. כריכת עור ועץ ישנה ובלויה. 

מצורף אישור מומחה כתבי היד הרב שמעון שווארץ שליט"א, על זיהוי החתימה, כחתימת ידו של רבינו החיד"א.