תשובה ארוכה וחשובה בכתי"ק הגאון רבי שלמה איגר אל אביו הגרעק"א

תשובה ארוכה וחשובה בכתי"ק הגאון רבי שלמה איגר אל אביו הגרעק"א

תשובה ארוכה ביותר [למעלה מאלף ושמונה מאות מילים!] וחשובה מאוד, בעצם כתב יד קדשו של גאון הגאונים רבי שלמה איגר אב"ד פוזנא, בנו וממלא מקומו של הגרעק"א, אודות פסק דינו של אביו הגדול בנוגע לנאמנות של אב על בנו. [פולין, לפני תקצ"ח 1837].

לפנינו שני עמודים גדולים מתוך פנקס התשובות של הגר"ש איגר המכילים תשובה ארוכה במיוחד, המופנית אל אביו גאון ישראל הגרעק"א, המוזכר פעמים רבות במכתב בכינויים: "אבא מארי" ו"אאמ"ו", ולצדם מופיעה לעיתים ברכת החיים "נ"י [-נרו יאיר]". סמלי במיוחד הוא הנושא בו עוסק המשא ומתן בין האב ובנו: עד כמה גדולה נאמנותו ההלכתית של אב על בנו ומהיכן היא נובעת. בין הדברים מחדש הגר"ש איגר שהנאמנות של אב על בנו נובעת מכך שהם נחשבים כ"גוף אחד ממש" ולכן האב נאמן על בנו בכל מקרה, גם במקום שהוא מרע לו, כפי שאדם נאמן על עצמו בכל מצב. 

התשובה שלפנינו הממוענת אל הגרעק"א לא נדפסה ב'שו"ת רבי שלמה איגר', אולם היא נדפסה שם בתוך תשובה אחרת [שו"ת רבי שלמה איגר -אה"ע, ירושלים תשמ"ה, סי' ט', עמ' כד] אותה כותב הגר"ש איגר אל "ידידי אהובי הרבנים המופלגים מ' צבי הירש ומוהר"א זעליג נ"י" . שם כותב הגר"ש איגר בתוך הדברים "מתוך דברי אשר כתבתי לאאמ"ו נ"י הבאים מועתקים למטה" והוא מעתיק את התשובה שלפנינו. מכיוון שהגר"ש איגר העתיק את תשובתו הזו לאביו בתוך התשובה הנ"ל, לכן הוא לא חזר וכתב אותה כלשונה שלפנינו בספרו. בראש כתב היד שלפנינו מתייחס לכך הגר"ש איגר בעצמו וכה נכתב בראש התשובה: "המכתב הזה הועתק כולו לעיל דף ס"ז בסידור נכון ובהוספת דברים נחמדים".

מטבע הדברים ישנם שינויים רבים בין כתב היד שלפנינו לנדפס בתשובה שבספר, מה גם שכתב היד הינו התשובה הממוענת אל אביו הקדשו, בעוד שבספר היא תשובה לרבנים אחרים בה רק מצטט הגר"ש מתוך התשובה שלפנינו. השינויים הינם רבים מספור ומופיעים כמעט בכל פסקה ופסקה שבתשובה. חלקם שינויים לשוניים, חלקם שינויים בתארים [לדוגמה: בכתב היד שלפנינו מכנה הגר"ש איגר את המהרשד"ם בתואר "גדול" ובתשובה בספר הוא מכנה אותו "קדוש"], וישנן גם שיטות שלמות שמופיעות בכתב היד ואינן מופיעות בספר [כגון שיטת ה"גאון הפלאה" - שורה שלישית בכתב היד, ועוד]. כמו כן מופיעים בכתב היד קטעים עליהם העביר הגר"ש איגר קווי מחיקה וכן הגהות שהוסיף בשולי הגיליון, שאינם מופיעים בספר. ישנם גם נושאים שמופיעים בנוסח הנדפס ואינם מופיעים בכתב היד, כפי שהגר"ש בעצמו מציין בראש כתב היד. כך שמדובר אמנם בתשובות בעלות פסיקה הלכתית זהה, אולם הן שונות לגמרי מבחינת התחביר וסידור הדברים, ומבחינת הנמען הקדוש במכתב שלפנינו - גאון ישראל הגרעק"א.

הגאון רבי שלמה איגר [תקמ"ו-תרי"ב], מגדולי גאוני דורו, בנו חביבו של הגאון רבי עקיבא איגר וממלא מקומו ברבנות פוזנא, וגיסו אהובו של החתם סופר. היה מגדולי ישראל הבודדים שזכו שחידושיהם נדפסים בתוך כרכי הש"ס עד היום הזה ['גיליון מהרש"א' - מ'ורנו ה'רב ר'בי ש'למה א'יגר]. משנת תקצ"א כיהן כאב"ד קאליש, ומשנת ת"ר ממלא מקום אביו ברבנות פוזנא וכה הספידו אחיינו בעל הכתב סופר: "מאחר ששלמה בנו [של הגרעק"א] דודי הגאון זצ"ל מילא מקומו והניח בן כמותו, ועכשיו אבדנו אותו ואת בנו ומתו שניהם כאחד".

    הגר"ש איגר למד בישיבתו של אביו ונודע כבחיר תלמידי הישיבה וכעילוי. אביו כיבדו ביותר והוא כותב אודותיו ביטויים גבוהים. הוא מוזכר בכתביו של אביו פעמים אין ספור. אף הוא עצמו עמד בקשר מכתבים רצוף עם כל גדולי דורו. 

    למרות היותו מהמתנגדים לחסידות, בנו הרה"ק רבי יהודה לייב איגר (ר' לייבל'ה) נמשך לתנועת החסידות, והצטרף לחסידות קוצק ובהמשך ייסד את חסידות לובלין ונמנה כאדמו"ר הראשון בשושלת זו. סיפורים רבים עברו במסורת החסידות אודות כך, אחד מהמפורסמים ביניהם הוא, שכאשר באו להתלונן בפני הגרעק"א על כך שנכדו רבי לייבל'ה איגר מאחר את זמן התפילה, ענה להם הגרעק"א: שכלל ידוע הוא שעבירה גוררת עבירה, ואם עבירה זו של רבי לייבל'ה אינה גוררת אחריה שום עבירה והוא מוחזק כקדוש וטהור, משמע שגם זו אינה עבירה בידיו.

   הגר"ש איגר ערך והוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים "גליון מהרש"א" על הש"ס ושו"ע, ספר "שו"ת רבי שלמה איגר", ו"ספר העיקרים - ביאורים בעקרי ההלכות".

מפרט: [2] עמ' גדולים מתוך פנקס התשובות של הגר"ש איגר. 29 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית עם תיקונים והגהות בגוף כתב היד. נייר עבה. כולו בכתי"ק, ללא חתימה.

מצב; טוב. כתמי זמן. קיפולים ונקבי עש בודדים בשולים, עם פגיעה במילים בודדות של ההגהות.

מצורף אישור מומחה מאת ד"ר ישראל מרדכי פלס, מהמרכז לחקר כתבי יד, על אותנטיות כתב היד.