היסטורי ומרגש: מכתב הגר"ש הלוי ואזנר להוריו שנותרו באירופה עם בנו הגר"ח

היסטורי ומרגש: מכתב הגר"ש הלוי ואזנר להוריו שנותרו באירופה עם בנו הגר"ח

אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי 

המכתב הראשון של פוסק הדור שהוצג במכירות פומביות !! טיוטת מכתב היסטורי חשוב ומרגש, בכתב יד קדשו של פוסק הדור מרן רבי שמואל הלוי ואזנר, עובר לעלייתו ארצה. המכתב נשלח להוריו שנותרו מאחור באירופה הבוערת ביחד עם ילדו הקטן  הגר"ח הלוי ואזנר, שניצל בסופו של דבר ומילא את מקומו של אביו. "ירושלים עיה"ק [יום] א' [לסדר] את בריתי שלום התרצ"ט ליצירה" [1939].

בנר שני של חנוכה שנת תרצ"ט, לאחר מסע חתחתים הגיעו האברך הצעיר רבי שמואל הלוי ואזנר ורעייתו לחופי ארץ הקודש. את יום זה כ"ו בכסלו היה חוגג מדי שנה הגר"ש ואזנר בקרב תלמידיו כ"יום ההצלה". במהלכו היה מספר את נס הצלתו בחסדי שמים.

הרב ואזנר ישב על התורה ועל העבודה בבית חמיו ראש הקהל דפרשבורג, אולם מקרה שראה בו התעללו שני גויים ביהודי, הדליק אצלו נורה אדומה והוא הבין שעל היהודים למהר ולהימלט מאירופה. למרות סיפוחה של אוסטריה לגרמניה, בתרצ"ט עדיין לא האמינו היהודים שתבוא עליהם שואה, אולם הרב ואזנר בעיני הבדולח שלו חזה את הנולד והחליט לברוח מיידית מאירופה. מספרים שחמיו הרב גלבר קרא אותו לדין תורה על מנת למנוע ממנו לעלות ארצה, אולם הרב ואזנר זכה בדין תורה ועלה ארצה בעור שיניו. כשהוא מותיר מאחור את כל רכושו, ואפילו את בנו הקטן חיים בן השנה, שלא היה כשיר לטלטולי הדרך, הוא הותיר מאחור. את סופו של המסע - היה מספר הרב ואזנר - עשו הרב ואזנר והרבנית בשחיה עד לחופי הארץ, מפחד הבריטים.

במכתב ההיסטורי שלפנינו שנכתב עובר לעלייתו ארצה, והוא ככל הנראה המכתב הראשון שפורסם אי פעם בכתב יד קדשו של הגר"ש ואזנר, מבטא הרב ואזנר את געגועיו להוריו ולבני משפחתו ביידיש-דויטש: "ירושלים עיה"ק א' את בריתי שלום (פרשת פנחס) התרצ"ט ליצירה געליבטע טייערסטע עלטערן אונד געשויסטער עמ"ש! [-הורי ובני משפחתי האהובים והיקרים לי ביותר, עד מאה ועשרים שנה!] (פאם?) סעודה נאך האבע געקומען אונד פאנד אייערע ט' ציילען פאר (דיע מיך ערקויוטג?) אונד ווערדעעסנירט אונטער".

הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר [תרע"ג - תשע"ה], כונה 'פוסק הדור'. חיבר את סדרת השו"ת 'שבט הלוי' שעל שמה נקרא. עוד טרם נולד ידעו הוריו כי עתיד להיוולד להם 'גדול הדור'. אמו ילידת וינה שניחנה בקול ערב במיוחד הוזמנה לשיר באירוע גדול. אביה הלך בעניין לרבי יצחק מאיר מקופיטשניץ שהבטיח כי אם תימנע מכך ייוולד לה בן "שיהיה מורה הוראה של כל העולם".

    בשנת תרצ"א עם פתיחת ישיבת חכמי לובלין בפולין נסע ללמוד שם אצל רבי מאיר שפירא והיה מגדולי תלמידיו. עד סוף ימיו היה דבוק ברבו ואף את שם ישיבתו בבני ברק קרא 'חכמי לובלין' על שם ישיבתו של המהר"ם שפירא. אחרי פטירת רבי מאיר שפירא ועזיבת רבי שמעון מזעליחוב את הישיבה, חזר לעירו וינה. נישא לרבקה, בתו של מרדכי גלבר ראש הקהל בפרשבורג, ב-ל' בניסן תרצ"ז בפרשבורג. מרדכי גלבר שהיה חסידו של רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש התייעץ עם רבו שנתן הסכמתו לשידוך. בפרשבורג התקרב לרב עקיבא סופר - שרייבר רבה של פרשבורג, וכן עשה שימוש חכמים בבית הוראה בעיר אצל רבי דוד וועסעלי ראב"ד פרשבורג, ובהמשך הוא הוסמך על ידם להוראה ומונה למו"צ בבית ההוראה, כמו כן מסר שם שיעורים לתלמידים.

    בנם הבכור רבי חיים מאיר וואזנר נולד בשנת תרצ"ח. בשנת תרצ"ט, לאחר האנשלוס, עלו בני הזוג לארץ ישראל, בנם נשאר אצל הסבא באירופה. הם הפליגו בספינה בשם ג'יפו (Chepo) שיצאה מטולצ'ה או קונסטנצה ברומניה והגיעה לחוף נתניה בכ"ה בכסלו תרצ"ט, (18 בדצמבר 1938), לאחר מסע מפרך לאורך הדנובה ובים התיכון. הוא היה חוגג יום זה יחד עם תלמידיו כיום ההצלה.

    לאחר הגיעם ארצה, התגורר בתל אביב לאחר זמן קצר עבר לגור בירושלים ברחוב הושע. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זיכרון מאיר (שנקראה על שם רבו הרב שפירא), שישמש כרב השכונה. בבני ברק היה מקורב לחזון איש וראה עצמו כתלמידו. נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה. בהלווייתו, שיצאה מישיבתו לבית הקברות שומרי שבת, השתתפו כמאה אלף איש מציבורים מגוונים. במהלך ההלווייה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. רבים נפצעו, ושני צעירים מתו מפצעיהם.

מפרט: [1] דף נייר. 16.5X10 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. מעט כתמי זמן.