הסיבה לקושי בלימוד: 'צעטל'ה' נוקב בכתי"ק רבי מיכל יהודה ליפקוביץ

גזיר נייר חשוב ביותר. נכתב כולו [90 מילים] בכתב יד קדשו של הגאון הצדיק רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, בו הוא מאפיין את קשיי לימוד העיון אצל נערים ומה תקנתם. [בני ברק, ללא תאריך].

ה'צעטל'ה' נכתב ככל הנראה עבור מגיד שיעור בישיבה, שביקש מהגרמי"ל הוראה על פי דעת תורה, כיצד עליו להתנהג עם נערים צעירים ש"אין להם טעם" בלימוד העיון הישיבתי, והאם יש לכך בכלל תרופה?

הגרמי"ל שמלבד גאונותו וצדקותו הנודעים, עסק כל ימיו בחינוך צעירי הצאן ועמד בראשות ישיבת פוניבז' לצעירים מאז היווסדה ועד לפטירתו, מאפיין במכתבו החשוב שני סוגי בחורים "שאין להם טעם בעיון": האחד הוא חסר הכשרונות, שפשוט קשה לו להבין את עומק העיון, והשני אין לו כל בעיה בכישרון, אלא שהוא פשוט עצלן.

לכאורה השני העצלן הוא בעל סיכוי יותר גבוה להצליח מחברו נטול הכישרון, שהרי יש לו את הכישרונות לכך אם רק ירצה. אולם הגרמי"ל ברוחב דעתו כותב בדיוק להיפך! לגבי הראשון חסר הכישרון, הרי שחובה על המג"ש להסביר לו ולהשקיע בו בכדי שיבין לפחות חלק מהשיעור והגרמי"ל קובע ומבטיח "ובמשך הזמן יראה ברכה בעמלו"! לעומתו, הסוג השני שהוא בעל כישרון אך עצלן, לגביו לא דורש הגרמי"ל ממגיד השיעור מאומה, כמו אומר בין השיטין שעבורו דבר לא יועיל. מבהיל על הרעיון!

ראוי לציין בשולי היריעה כי כתבי ידם של גדולי ישראל, מתנגדים כחסידים - נודעו בכל הדורות כקמיעות בדוקים ומנוסים. ידוע הסיפור המפליא (מובא בחוט המשולש), אודות קמיע שכתב הגאון רבי עקיבא איגר לחולה נוטה למות. הגרעק"א התנה שלא יפתחו את הקמיע לעולם, אך לאחר פטירתו פתחו את הקמיע ולא נמצאו בו שום שמות קבליים אלא המשפט הבא: "בזכות החידוש שחידשתי בתוס' בסוכה בעניין ענני הכבוד, שיהיה לו רפואה". וכן הסיפור המופיע ב'רוח חיים' על הגר"ח מוואלאז'ין שבזכות החידוש שחידש "באותה שעה חלצתו חמה" לחולה והבריא וכלשון קדשו שם "שבכל עסק מהתורה בכח דבקותו זכותו להחיות מתים". לפנינו כתב יד קדשו של הגרמי"ל, שמלבד גאונותו נודע כצדיק וקדוש, ובוודאי סגולתו רבה עד מאוד, בפרט להכניס חשקת התורה בבחורים, שבזה עוסק המכתב.

הגאון הצדיק רבי מיכל יהודה ליפקוביץ [תרע"ד-תשע"א], חבר מועצת גדולי התורה, וממנהיגי הציבור החרדי בארץ ישראל. ראש ישיבת פונוביז' לצעירים מיום היווסדה ועד לפטירתו. במשך כשישים שנה העמיד אלפי תלמידים. היה דמות מוסרית מאלפת ששילבה גאונות בתורה, וגדלות במוסר בנוסח סלבודקה – חברון בה למד. לאחר נישואיו עם בת הגה"צ רבי בנימין גרשונוביץ (השדכן היה החזון איש והוא אשר הובילו לחופה) החל לכהן כר"מ בישיבת תפארת ציון ועל תלמידיו נמנה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל שכל חייו נהג בו כבוד כרבו.

מפרט: [1] גזיר נייר, כ-14X2.5 ס"מ. למרות גודלו המיוחד, הוא מכיל כ-90 מילים בכתי"ק הגרמי"ל (יותר מהרבה מכתבים גדולים שלו).

מצב; טוב מאוד.