סִפְרִי, עם 'הגהות הגרי"ף' בכתי"ק המחבר הגרי"פ פערלא - מגדולי דורו. שנות ה'ת"ר [המאה ה-19]. לא נדפס.

ספר סִפְרֵי [מכונה: סִפְרִי], עם פירוש זרע אברהם מאת רבי אברהם יקותיאל זלמן ליכטשטיין. בהוצאת בנו. דיהרנפורט וראדוויל, תק"ף [1820]. מהדורה ראשונה ונדירה. עותק הגאון הנודע רבי ירוחם פישל פערלא, מגדולי הדור. [6] הגהות בכתב יד קדשו.

לפנינו המהדורה הראשונה של הספר החשוב זרע אברהם. המחבר רבי אברהם יקותיאל זלמן ליכטשטיין. נולד כנראה סביבות שנת ת"ק. (בשנת תקס"ו הוא כותב בספרו 'אשל מגדנות' שזה ארבעים שנה שיושב על כס הוראה). 

    הספר קיבל הסכמות רבות וחשובות. מהגאונים רבי עקיבא איגר, ורבי יעקב מליסא בעל ה'חוות דעת' ועוד, ורשימת פרנומרנטין של גדולי האדמו"רים, הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקאזניץ ועוד.

       בדפי השער  של ספריו הרבים מופיעים כמה שמות עיירות ששימש המחבר כאב"ד, מ"מ או מ"ץ; זאלין, פראשניץ, זילקאווקא, זאבלודאווי, לידא, וואלקאוויסק.

    כפי המופיע בשערי כמה מספריו, המחבר היה נכדו של הרה"ק רבי נתן, אחיהם השלישי (והבלתי מוכר) של הרבי ר' אלימלך מליזענסק ואחיו רבי זושא מאניפולי.

   

בראש הכרך מתנוססות שתי חותמות בעלות (בפולנית) של הגאון המופלא רבי ירוחם פישל פערלא, מגדולי דורו, בעל הביאור על מניין המצוות לרס"ג. לאורך הכרך  רשם הגרי"פ כ-[6] הגהות נאות. רבות מהגהותיו נדפסו לאורך השנים בשם 'הגהות הגרי"ף' (הגהותיו: לפסיקתא זוטרתא, לשו"ת הרשב"א, לשו"ת הרשב"ש, לספר "התשב"ץ", לנודע ביהודה, לקצות החושן ועוד). ההגהות שלפנינו ככל הנראה לא נדפסו.

    

הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פרלא מוורשא [תר"ו-תרצ"ד], מגאוני פולין המפורסמים שעלה בסוף ימיו בירושלים, ונודע בחיבורו הגדול על ספר המצוות לרס"ג (ג' כרכים).

     למד תורה מפי רבי יהושע לייב דיסקין בלומז'ה והיה צעיר התלמידים. לאחר מכן למד בישיבת וולוז'ין והיה תלמיד מובהק של הנצי"ב (ואף ספרו כתוב בסגנון ספרי רבו). לאחר מכן עבר לבריסק ולמד תורה מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק.

    הוא היה איש עשיר בעל נכסים רבים מושכרים, ובעל חנות אותה ניהלה אשתו. סירב לתפקידי רבנות שהציעו לו, כמו רבנות העיר לובלין והעיר קראקא, משום שרצה לעסוק רק בתורה בלא טרדות אחרות.

    בביתו הייתה לו ספרייה ענקית - אחת הגדולות בפולניה והיחידה במינה בעולם היהודי שהכילה את כל ספרי חז"ל, הגאונים והראשונים שנדפסו עד לימיו. הספריה הייתה מעין 'קודש הקדשים' ולאיש לא ניתנה גישה לספריה זו, מלבד ליחידי סגולה.

    בחודש כסלו תרפ"ז עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם התקבל בכבוד גדול. עם בואו לירושלים דאג רבי יוסף חיים זוננפלד עבורו למקום מגורים בבתי מחסה, ואף הושיבו על מקומו שלו במזרח בית הכנסת.

    בהיותו בירושלים המשיך להתבודד ולא היה מעורב בעסקי הציבור, אך עם זאת לעיתים חתם על כרוזים כמו למשל על כרוז למניעת מכשול באכילת נבלות וטרפות. בירושלים הוציא את ספרו "פרחי ציון".

    ספריו: אבק סופרים, אגרת הצופה - מעשה אלפס, אשל ברמה על הגדש"פ, אשל מגדנות, הין צדק ותיקון המדות, עמודי שמים ע"ס המדע להרמב"ם, כנפי נשרים.

     לאחר פטירת הגאון מוורשא רכש הרב מנדל כשר את אוצר הספרים הגדול שלו מאת בני משפחתו, בהון רב. במהלך השנים נדפסו בספרים רבים "הגהות הגרי"פ" – כפי שנעתקו מהגהותיו בכתב יד על גליונות ספרים שנמצאו בספריית הרב כשר, לפנינו כרך מאותם הספרים, הכולל את 'הגהות הגרי"פ' בכתב ידו שכאמור ככל הנראה לא נדפסו.

מפרט: חלק ב, דברים: [2], קי דף. בעותקים שונים דף שער שונה. בדף השער שלפנינו נשמטו מקום הדפוס, שם המדפיס והסכמות שמעבר לשער, ובמקומן צויינו שמות המסכימים בשער. [6] הגהות למדניות בכתב יד.

מידות: 36 ס"מ

מצב; בינוני. פגמים בראשי הדפים. כתמים. כריכת חצי עור מפורקת.